#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. א בהמה שעומדת בפנים ורגליה בחוץ מה הבעיה ומה הפתרון?	"לכתחילה ודאי בעינן שתהיה כולה בפנים שנאמר &quot;והביאום לה' &quot; עד שתהיה ביאה כולה בפנים. <p dir=""rtl"">בדיעבד אין לפסול מטעם שאין כולו בפנים אלא שמעורב בו דם יוצא, ואם דם המובלע באיברים אינו דם הבעיה שהשמנונית של הבשר מתערב בדם השחיטה ואם נאמר שאין פסול יוצא בקדשים קלים קודם זריקה כאן זה דוקא קדשי קדשים.</p><p dir=""rtl"">תקנתו: לפני השחיטה או הקבלה חותך הבשר עד שמגיע לעצם.</p>"	זבחים כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כו. ב בשחיטה וקבלה היכן הבהמה והעובד צריכים לעמוד והאם רובו ככולו, בקדשי קדשים ובקדשים קלים?<p dir=""rtl"">יצאה הבהמה ממקומה אחר שחיטה האם פוסל?</p>"	"קדשי קדשים - הבהמה עומדת בצפון, השוחט אינו צריך לעמוד בצפון, אבל המקבל צריך לעמוד בצפון. אם יצאה מהצפון לא נפסלה, הכניס ראשו ורובו כאילו הכניס כולו.<p dir=""rtl"">קדשים קלים - שחיטתן בכל העזרה, והשוחט יכול לעמוד בחוץ אבל לא המקבל, ואם יצאה לפני זריקה נפסלה, ולמ&quot;ד שבשר קדשים קלים לפני זריקה לא נפסל ביוצא, רק האליה וכד' נפסלים. רובה אינה כלפנים (לכתחילה) שנאמר &quot;והביאום לה' &quot; ביאת כולה, רובו אינו כבפנים שנאמר &quot;בבואם&quot;.</p>"	זבחים כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. ג תלה ושחט וקיבל, נתלה ושחט וקיבל, בקדשי קדשים ובקדשים קלים האם כשר?	"תלה ושחט - בקדשים קלים כשר, בקדשי קדשים פסול דבעינן שחיטה על ירך. <p dir=""rtl"">תלה וקיבל - בקדשים קלים כשר, בקדשי קדשים רבא וכן אבוה דשמואל הכשירו שדוקא שחיטה על ירך, ואביי פסל.</p><p dir=""rtl"">נתלה ושחט - כשר &quot;שחיטה על ירך&quot; ולא שוחט על ירך. </p><p dir=""rtl"">נתלה וקבל - פסול שאין דרך שירות בכך. </p><p dir=""rtl""> </p>"	זבחים כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. ד בהמה בפנים ורגליה בחוץ, עובד בפנים וציציותיו בחוץ, האם הוא כלפנים?	"בבהמה אמר שמואל לאביו דבעינן לכתחילה כולו בפנים דכתיב &quot;והביאום לה' &quot; עד שתהיה כולה בפנים<p dir=""rtl"">מכאן למד ר' זירא גבי כהן &quot;בבואם אל אהל מועד&quot; עד שיבא כולו לאהל מועד ולא כשיוצאים ציציותיו לחוץ.</p>"	זבחים כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: א נתינה שלא במקומה האם הוי כנתינה להתיר בשר, לכפר בעלים, לפסלו מלאספו וליתנו שוב, שאם עלו לא ירדו?	"להתכפר בעלים - שמואל ור&quot;ל אמרו שבעלים נתכפרו דכתיב &quot;ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר&quot; כיון שהגיע דם למזבח נתכפרו בעלים, ר&quot;י סבר שלא נתכפרו בעלים וקשה עליו מלשון המשנה.<p dir=""rtl"">הבשר - ודאי לא ניתר, דאף למ&quot;ד שהתרבה לכפרה, &quot;לכפר&quot; התרבה ולא לדבר אחר.</p><p dir=""rtl"">לאסוף את הדם לאחר שנזרק, לר&quot;י נחלקו התנאים אם כשר ובודאי איכא מ&quot;ד דהוא כנתינה וא&quot;א לאספו וכן סתמה משנתנו.</p><p dir=""rtl"">אם עלו לא ירדו בין לר&quot;י בין לר&quot;ש, ולר&quot;י הטעם משום דלענין זה נתינה שלא במקומה הוי נתינה כמו לענין לאספו</p>"	זבחים כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: ב כיצד פרוש המשנה נתנו ע&quot;ג הכבש וכו' פסול ואין בו כרת (זריקה שלא במקומה) ופ' המשנה באידך פרקין נתנו ע&quot;ג הכבש וכו' אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל?	"שמואל סובר שזריקה שלא במקומה כמקומה לכפר ולא לאכילה ומפרש את משנתנו פסול למזבח אבל מכפר, ואם נתן במחשבת פיגול אין כרת שאינה מתרת. ומתנת' דלקמן בנתן פסול, אבל נתן כשר אינו חוזר ומקבל דכיפר, ולהתיר בשר לא יועיל, דזריקה שאינה מכפרת אינה מתירה בשר באכילה.<p dir=""rtl"">ר&quot;ל סובר כשמואל בנתינה שלא במקומה, (אלא דס&quot;ל דפסול משמע הקרבן לגמרי) ומוקים מתנ' כשחשב חוץ לזמנו ולכן 'פסול ואין בו כרת' שאינה מחשבה המתרת. </p><p dir=""rtl"">ר' יוחנן חולק וסובר שנתינה שלא במקומה לא הוי נתינה, ולכן מתניתין 'פסול' לגמרי וכשאין עוד דם הנפש {וכמ&quot;ד דא&quot;א לאספו}, 'ואין בו כרת' קשה עליו. מתנ' דלקמן כשקיבל כשר ויש דם הנפש.</p>"	זבחים כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: ג זרקו פסולים דמו חוץ לזמנו האם הוי פיגול, והאם יועיל שיחזור כשר ויקבל ויזרק לשמו?	"הם ודאי לא פוסלים במחשבה דאמר רבא אין מחשבה מועלת אלא במי שראוי לעבודה ובדבר הראוי לעבודה ובמקום הראוי לעבודה.<p dir=""rtl"">אף שבמשנה משמע שקבלו פסולים מועיל שיחזור ויקבל, אבל זרקו הוי דחוי ולא יועיל שיחזרו כשרים ויקבלו, לשמואל ור&quot;ל צ&quot;ל דאין כאן דחוי [אבל לר&quot;י ניתן לפרש דוקא קבלו אבל זרקו לא יועיל לקבל דם הנפש, דהוי דחוי]</p>"	זבחים כו:		
